top of page

אני אוהב אותי

  • רוני גונן שמחוני
  • Mar 22, 2015
  • 1 min read

.בן השבע בוחר לצבוע ציורי חיות ."ברקע מתנגן "הכבש השישה-עשר הוא צובע בצבעי עיפרון, צובע בעדינות , כולו שקוע בדף שעל השולחן, נעמד וכאילו כל הגוף שלו משתתף בצביעה. הצבעים נבחרים בתשומת לב. לינשוף ראש אדום, גוף ורוד, כנפים כחולות. הכלב צהוב והכתמים שעליו כתומים. הוא מתלבט בקשר לגוון האדום שמתאים לפרה, כשהקול המתיילד שר "....אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה...אני אוהב את אבא ואת אימא, אני אוהב את אחותייי, אבל הכי הכי הרבההה אני אוהב אותייי :בלי להרים את הראש מהנייר הוא אומר לי .איזה שטויות, ברור שהוא הכי אוהב את עצמו ,אתה אוהב את עצמך? אני שואלת

ברור, הוא מרים לרגע את עיניו הכחולות, איך אני יכול לאהוב אותך אם אני לא אוהב אותי .והוא חוזר לצבוע בדייקנות

Comments


רוני גונן שמחוני

אני מציירת, מדביקה, גוזרת, מפסלת, משלבת חומרים ויוצרת מאז שזוכרת את עצמי. לוקחת את הזמן להבין מה הנחיצות והתפקיד של אמנות בחיים שלי ושל אחרים, מה ההשפעה של האמנות על חיינו, מה מהות הריפוי שבה ולמה אי- אפשר בלעדיה

המרחב של 'אמנות מרפאה' מאפשר חיבור לעצמנו, לאמן היוצר שבתוכנו, הזדמנות לתת ביטוי לקול הפנימי  הלוחש בתוכנו, גילוי היצירה

 .האינטואיטיבית הטבועה בנו

ב'אמנות מרפאה' יש  הזמנה  לך ולך לעצמך או עם ילדך ליצור זמן שקט המאפשר הקשבה, התבוננות וקירבה דרך הבעה ויצירה, זמן לנראות. מרחב  מיטיב של אישור, התחדשות וריפוי

עוד השראה ב:
  • רוני גונן שמחוני בפייסבוק
  • רוני גונן שמחוני באינסטגרם
צבעים בבלוג:

:הרשמו והשארו מעודכנים

bottom of page